דבח נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

החלטה

בקשה למתן הוראות לפי סעיף 7(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, לאחר שהונחו לפני בית המשפט שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שענינן אחד.

1.תביעת מר דבח אליהו, ת"צ 17712-09-10 הוגשה ביום 13.9.10 (להלן "הבקשה המוקדמת"). תביעת ה"ה מירון דינרי ודני לידרמן, ת"צ 38346-01-11, הוגשה ביום 20.1.11 (להלן גם "הבקשה המאוחרת"), והועברה לבית משפט זה לפי הסכמת הצדדים, ביום 13.3.11.

2.שתי התובענות הייצוגיות דומות בעניינן העיקרי: לקוחות בזק שמשלמים את חשבונותיהם באמצעות בנק הדואר משלמים בנוסף לחיוב שבחשבון גם עמלה בסכום של 5.88 ₪ לחשבון, שהוא גם הסכום שמשלמת בזק לבנק הדואר בעבור שרותי הגביה. גביית העמלה החלה בחשבונות חודש אוקטובר 2010, וקודם לכן לא נגבתה עמלה כזו. המבקשים סבורים כי החיוב נעשה בנגוד לרשיון בזק, בנגוד לפרסומי בנק הדואר, תוך פרסום מינימאלי, מאוחר ומוסווה בחשבון, ומהווה גזל, הפרת חובה חקוקה, הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט.

הגם ששני הצדדים טוענים להבדלים משמעותיים בין התובענות, לא ראיתי כאלו. ב"כ דינרי ולידרמן טוענים כי בבקשה המאוחרת טענות נוספות: לקיום תנאי מקפח בחוזה אחיד, ולהטעיה לפי חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1982. ב"כ דבח סבור שחלק מן הטענות הנוספות לכאורה נטען על ידו, וחלקן האחר פשוט אינו נכון, וטוען כי הבקשה המוקדמת מקיפה יותר מבחינת ניתוח עילת הפרת חובה חקוקה וטענת גביה ללא מתן שירות, מקיפה יותר מבחינת הצבת התמונה העובדתית לפני בית המשפט, ומדוייקת יותר מבחינת הערכת הנזק.

ההבדל הממשי בין התובענות הוא שבתביעה המאוחרת נתבעה בנוסף לבזק גם חברת בנק הדואר בע"מ.

3.כך קובע סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006:

"7.(א)(1)מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(2)מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(ב)על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1)לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;

(2)לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;

(3)לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.."

לאחר שתובענת דינרי ולידרמן הועברה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עומדים אנו בגדר סעיף 7(ב), שמבחין בין שלבי הדיון בתובענה הקודמת: בקשת אישור קודמת שטרם הוחל הדיון בה, בקשת אישור קודמת שהדיון בה כבר החל, ובקשת אישור שנתקבלה, והתובענה בה מתנהלת.

מהי "תחילת דיון" לענין סעיף 7(ב)(2)? אזכיר שאנו עומדים בשלב בקשת האישור, כלומר בקשת ביניים, משמעותית ככל שתהיה, שהדיון בה יכול להיות משפטי בלבד, שאז כלל לא יישמעו המצהירים (כפי שהוחלט לעשות בענין דבח כאן), ולעתים ידרוש שמיעת הוכחות משמעותית.

בלא צורך להביא ראיה מתחומי דיון אחרים, נדמה שהמצב שלפני, שבו הוחלט בתביעת דבח כי המצהירים לא יישמעו, וכי הצדדים יסכמו טענותיהם בכתב צריך להחשב כמצב שלאחר תחילת הדיון. כלומר שנכנסים אנו בגדרי סעיף 7(ב)(2) בחוק תובעות ייצוגיות. אם כן, האפשרויות העיקריות שלדיון הן: צרוף הבקשות או מחיקת אחת מהן, כולה או חלקה. האפשרות הנוספת, של החלפת מבקש או ב"כ מייצג, נרשמה בחוק מראש בעדיפות נמוכה, ואין סיבה לדון בה בעניננו.

4.מהי הדרך היעילה לדון בכגון דא?

שקול הדעת שמאפשר סעיף 7(ב)(1) על פי מילותיו המפורשות, ענינו בהקלת הדיון, במציאת דרך ראויה "כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר". המציאות מלמדת כי צירוף תובענות יחדו אינו עונה על דרישת היעילות המוצגת בסעיף, ולו משום שיש לשמוע את דעת הרבים, וחילוקי הדעות בין עורכי הדין ברורים מאליהם: אין הם רואים עין בעין לא את הצגת הענין העובדתי, ולפעמים גם לא את השאלה המשפטית, וכל אחד מהם סבור כי דרכו היא שתגרום לקבוצה לעלות ולהצליח.

כאמור בסעיף 7(א) בחוק, ניתנת בכורה למגיש תביעתו ראשונה, לצורך ההעברה למותב שדן בתביעה הקודמת. מותב זה אינו חייב בהעדפת הבקשה הראשונה, כי אם "רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת, ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג...".

גם סעיף 7(ב)(3) בחוק, שדן במקרה שבו התובענה המוקדמת כבר אושרה – נותן עדיפות לתובענה הראשונה בזמן.